התפילה

ר' יאיר קרוב

ברכת רפאנו | תפילת שמונה עשרה | 12

המקום של הלב הכואב

בתחילת כל תפילה או ברכה צריך לעורר את הלב ולמלא אותו, ומתוך זה שהלב מלא באיזה רצון מסוים, אחרי זה יש מילים שמבטאות אותו. ברכת 'רפאנו'. מי שלא עלינו חס ושלום יש חולה בתוך ביתו, או שהוא מכיר, הלב כבר עצמו כואב, מלא תשוקה לרפואה. וגם מי שלא,זה בדיוק הההזדמנות להפעיל את המקום של הערבות ההדדית. לצערנו, בכל רגע ורגע יש כל כך הרבה פצועים בעם ישראל, פצועי מלחמות, פצועי פיגועים. המקום הזה שאנחנו מתפללים "בתוך שאר חולי ישראל", אנחנו מתפללים על רפואת כל ישראל- זה קודם כל המקום הפשוט שצריך למלא את הלב כשאנחנו באים אל הברכה הזו,  וכמובן שגם מי שיש לו משהו ספציפי כואב עכשיו בתוכו, אז בברכת רפאנו הוא מכליל את זה דרך הכאב הפרטי הוא יכול לחשוב ולהרגיש עוד חולים, ומתוך זה יתפלל לרפואת כל חולי ישראל.

כשאנחנו מתפללים שד' ירפא אותנו, אנחנו בעצם קודם כל נשענים שבידיו תלוי מה יהיה ומה לא יהיה, רק עליו אנחנו נשענים באמת לרפואה הזו, אבל אנחנו לכן גם משתוקקים לרפואה אמיתית, רפואה שלמה, לרפואת סיבת כל הרפואות.

עם זאת,יש הרבה עבודה בברכה הזו. נקפוץ לסוף של הברכה "כי אל מלך נאמן ורחמן אתה". ברפואה יש עבודה יתירה בדבר הזה- להאמין שד' הוא רופא נאמן. "ניתנה רשות לרופא לרפאות", אנחנו הולכים לרופאים ועושים את מה שהם אומרים, אבל התפילה של החולי היא לא עוד איזושהי השתדלות מעבר להשתדלות החשובה שעשינו- התמונה היא הפוכה, במיוחד ברפואה. אנחנו הולכים לרופא והוא עושה כפי הבנתו, אבל יש לנו ידיעה ברורה והישענות גמורה על השם יתברך שהוא הוא רופא נאמן. ולכן דווקא  כש'רפאנו ד' ' אז 'נרפא'. כשרופא מטפל הוא יכול לעשות את התנועה הטבעית אל הרפואה, אבל באמת רפואה במובן מסוים זה למעלה מהטבע. לא סתם נאמר שחיים ומוות זה דברים שלא נמסרו לשליח- אמנם רפואה נמסרה לשליח, אבל בדרך הטבע יש מחלות. באמת רפואה ובמיוחד רפואה שלימה, ואולי נוסיף רפואת הנפש ורפואת הגוף, ואולי נוסיף אפילו סיבת המחלה- הרבה פעמים יש מחלה, והרופא הצליח לרפא את הנקודה הזאתי, אבל באמת לפעמים סיבת המחלה היא בגלל פגם מידותי, או איזה חטא, וזהי צוץ במקום אחר, כשאנחנו מתפללים שד' ירפא אותנו, אנחנו בעצם קודם כל נשענים שבידיו תלוי מה יהיה ומה לא יהיה, רק עליו אנחנו נשענים באמת לרפואה הזו, אבל אנחנו לכן גם משתוקקים לרפואה אמיתית, רפואה שלמה, לרפואת סיבת כל הרפואות.

הופעת אור ד'- רפואת כל חולי ישראל

לכן אפשר להבין למה ברכת רפאנו מגיעה אחרי ברכת הגאולה, הרפואה באמת ובטח רפואת כל חולי ישראל היא חלק ממש מסדרי תהליך הגאולה, מזה שאנחנו מבינים שהופעת שם ד', היא מופיעה בגוף ונפש כאחד. כשאור ד' יופיע, זה עולם רוח שמופיע בנפש בריאה, בגוף בריא. ממילא מתוך ההקשרים האלה, יש השפעה מאחד על השני, וכשאנחנו מתפללים לרפואה שד' ירפא אותנו, רק זה רפואה שלימה- כי רופא נאמן אתה.

לסיום,פירוש שאבא שלי אהב בשם ר' אברום שפירא זצ"ל- יש עוד הדגשה מיוחדת בברכה שלנו-"כי תהילתנו אתה". אנחנו משתוקקים לרפואה, אבל מה היא סיבת הרפואה, למה אנחנו רוצים שתרפא אותנו? הרבה פעמים רפואה ומצב של מחלה מכניס אותנו לקטנות,לאיזה מקום מאוד שקוע בתוכנו. דווקא זה הזמן- חז"ל אומרים לנו: אנחנו רוצים להתפלל אליך 'כי תהילתנו אתה', אתה תהילתנו, אנחנו נושאי שמך בעולם. ולכן אנחנו משתוקקים לרפואה- רפואה שלי, רפואה של אחי, רפואה של חברי, לרפואת כל ישראל, כי אתה רוצה להופיע בנו. מתוך כך אפשר לעורר את הלב בכל ברכה. בכל ברכה יש את הרצון הספציפי הזה, ומתוך זה עולה געגוע של הנשמה אל דביקות, ומתוך זה שאנחנו מבינים שתהילתנו אתה, לכן אנחנו רוצים גם על ידי הברכה הזו להתקרב אליך ולהידבק אליך יותר, ולכן כשאנחנו נושאי שמך, אנחנו מסיימים ברוך אתה ד', עוד דביקות בד' והופעת שם ד' בעולם, "ברוך אתה רופא חולי עמו ישראל".

שיעורים נוספים