שידור חי - ר' אבנר זולדן

הגדה של פסח - ראשון שלישי ורביעי ב20:45

השיעור מתקיים בימים ראשון שלישי רביעי בשעה

20:45

השיעור כ- 20 דקות

https://us04web.zoom.us/j/4499403502

למי שלא מצליח להתחבר

והגדת לבנך

  1. משנה מסכת פסחים פרק י משנה ה:

רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים מצה על שום שנגאלו אבותינו במצרים מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר (שמות יג) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפילה לאור גדול ומשעבוד לגאולה ונאמר לפניו הללויה:


  1. רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז הלכה ו

בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים שנאמר +דברים ו'+ ואותנו הוציא משם וגו', ועל דבר זה צוה הקדוש ברוך הוא בתורה +דברים ה'+ וזכרת כי עבד היית כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית.



  1. שיחות הרב צבי יהודה קוק, ראש השנה, שיחה א', סעיף 22:

בתורה נאמר "תרועה" ו"זכרון תרועה", זכרון פירושו קשר, שייכות ודבקות.



  1. מהר"ל מפראג, ספר תפארת ישראל פרק כה:

והבן מה שאמר "לכל זמן ועת לכל חפץ". כי הדברים שהם גופניים, כמו כניסת אדם לגן עדן, ויציאתו משם. וכן הפסד העולם (וחורבן) [וישוב] העולם, והמילה, שהם דברים גופניים, והגוף נופל תחת הזמן, שייך לומר "לכל זמן". 

אבל דבר שהוא שכל בלבד, והוא קבלת התורה, שהיא אינה דבר גופני, ודבר זה אינו תחת הזמן. על זה אמר "עת לכל חפץ". כי העתה שהוא המחבר העבר והעתיד אינו זמן. ורצה לומר כי הדבר שהוא מושכל שאינו נופל תחת הזמן, הוא נעשה בעתה.

והגדת לבנך 2:


5. הכשרת האברכים, האדמו"ר מפיסצנה, פ"ו:

[...]ותרין דרגין ישנן בהתחזקות מחשבת ודמיון האיש האחת הדבר ששומע ורואה יחשוב בחזקה ויצייר לו בלא תוספת משלו ואותה נקריא בזה ^ מ ח ש ב ה פ ש ו ט ה ^ והשנית שיוסיף ויחדש בה משלה ואותה בשם ^ מ ח ש ב ה מ ח ד ש ת ^ נקרא וגם בזו תרין דרגין ישנה מחשבה מחדשת רק בזו שניתן לו את הדבר שראה או שמע היא מרחבת ומפשטת יותר וישנה המחדשת גם חדשות ומתחילה את מחשבה הפשוטה תחזק.

[פשוטה]: למשל כשרואה אתה את אשר הבאנו לעיל בפרק ד' מספה"ק נועם אלימלך פרשת לך שיכוון האדם כאילו הוא מתפלל בא"י וביהמ"ק בנוי ומזבח על מכונו ובהיכלו ועי"ז הוא בא לבהירות ודבקות גמור להתפלל בכוונה שלימה ביראה ואהבה. 

[מחדשת]: ואח"כ תרגיל עצמך להרחיב את מחשבתך ואת כל ידיעותיך מן ביהמ"ק תחבר בזה לחשוב הנה ביהמ"ק בנף המקום אשר עין בעץ אלקים יראה ומצוה מן החורה לעלות שמה שלש מעמים בשנה ולמה כדי ליעילת פני האדון ד' צבאות האש יורדת מן השמים לעיני כל והכהן עומד באורים וחומים ישראל שואלים את צרכיהם מאת הקב"ה והוא ית' עונה להם ופעם אחת בשנה נכנס הכהן גם בק"ק ושם עוד יותר ראה את האלקי ישראל.



6. הכשרת האברכים, האדמו"ר מפיסצנה, פ"ז:

כשתלמד תנ"ך תשתדל להשתתף בכל מאורעות הקודש שעברו כאילו גם אתה היית אז משתתף אתה בהליכת א"א ויצחק להעקדה ובצערי של יעקב אבינו בשעה שהתפלל לד' הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו וכן כשתלמד מדרש וישנם הרבה מן המדרשים על הפסוקים של התנ"ך המגלים יותר את המאורעות שהיו אז[...]

למשל איזה רושם עשתה ביאת מש"ר ואהרן הכהן על ישראל בבשורת הגאולה במצרים איך דברו אז בבתי ישראל מזה וילדי ישראל פקחים התמימים האם לא שאלו מאומה כששמעו שמעבדות כזאת יצאו לחירות אף אחר יציאת מצרים הזהירה התורה על ילדי ישראל ועל שאלתם ולתת לכ"א תשובה כפי שאלתו ובטח גם אז קפחו את הוריהם בשאלות שונות. כלומר בטח רחשו אז דברים שונים רק כיון שבתורה או במדרשית לא נאמר איך רחשו הדברים לכן אתה מצייר במחשבתך ודמיונך מחשבה ודמיון איש הישראלי לפי האופן והדרך הנאמר בתורה ובמדרשים. וצייר לך כפי דעתך 

כעין זה וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך (שמות א) לא את הבניינים היו צריכים המצריים אכזרים רק לענות את ישראל ולמרר את חייהם היו שואפים ולתכלית זה לבנות פתם ורעמסס בדו להם ^ ולא בבניני פתם ורעמסס לבד רק אחר כל עבודה קשה חקרו וחפשו והעבידו בהן את ישראל (סוטה י א) חייו של העברי הפקר הי' יותר מחיי כל בהמה וחי, [...] כל מצרי שוטה ורשע גם כל נער בזוי התחצף לקלל אף להכות עברי זקן ונשוא פנים הכאות איומות עד שבור את עצמותיו אף להרגו. גם אם הי' העברי גבור ממנו הי' מוכרח לסבול את הכאותיו של כל נער משוקץ כי מי הוא אשר יהין לעמוד נגד מצרי אשר בידיהם ח"ו לכלות את כלם כרגע[...]

ראו נא ילדים ראו נא את מעשה ד' כי רב הוא א"א להם להילדים להתאפק יותר הם קופצים ממקומותיהם מרקדים ומרננים בקולותיהם הזכים והוריהם עוזרים להם ומכים כף אל כף ברוך הוא וברוך שמו אין כמוך באלקים ד' ואין כמעשיך במה נשבחך מלך המשובח ובמה נברכך המרומם על כל ברכה ותהילה כל אנשי הבית כבר מרקדים ומבית לבית ומשבט ישראל לשבט וכל ישראל מרננים וכולם יחד מרקדים. שם בארץ מצרים בלהות מות ואבדון זעקת שבר ויללת פתנים, וכאן בארץ גושן אורה ישועה ושמחה שירה וזמרה לה' יתברך(פרקי דרבי אליעזר).


שיעורים נוספים